איפה מוצאים את המצפן האישי ומה המטרה שלו?

איך אוכל לקבל החלטות שיהיו מטיבות בעבורי ולא פוגעניות לי? האם יש לי באמת מושג מה טוב בשבילי? כל כך הרבה אנשים מסביב אומרים לי שאני פוגע/ת בעצמי בהתנהלות שלי... מה עושים? מה נכון לי?

לא מזמן החלטתי ללכת ללמוד באוניברסיטה לתואר בפסיכולוגיה. לא עשיתי את זה כי רציתי או כי זה בער בי - עשיתי את זה כי מספיק אנשים שאני מעריכה מאוד, שיכנעו אותי שכדי לצאת אל העולם וללמד את שיטות העבודה שלי, אני זקוקה לתארים אקדמאים בנוסף לתעודות המקצועיות ולניסיון הרב שלי.

קלטתי מאז ההחלטה שאני הולכת ומאבדת את שמחת החיים שלי, את העונג שהרגשתי תמיד כשבחרתי תוכניות לימודים בעבורי. לא מצאתי שקט בתוכי, כעסתי ולא ידעתי למה, הסתובבתי לחוצה וכשהסתכלתי על תכנית הלימודים שבניתי לי, דיברתי עם עצמי במונחים של: ברור שאצליח בלימודים, זה קטן עליי... אבל לרגע לא אמרתי לעצמי: "וואו, איזה קורס מעניין יש פה...". תכנית הלימודים לא עניינה אותי. כל מה שעניין היה לסיים את התואר מהר ובהצטיינות.

הלכתי לעצמי לאיבוד. ממובילה שמתווה לעצמי את הדרך המדויקת לעצמי, ניכסתי לי את הדרך של אחרים שללא ספק אוהבים אותי ורוצים בטובתי - אבל זו לא הייתה הדרך שלי.

זה לקח שלושה שבועות, אבל בסופו של דבר נזכרתי במצפן הפנימי שלי - זה שהוביל אותי תמיד בדרך שלי, הדרך שלטוב ולרע - אני חתומה עליה ויכולה להעיד שהיא מייצגת את כולי. הדרך שנכונה לי. לא זו שקלה יותר אלא זו שמדויקת יותר.

**

כמטפלת, מגיעות/ים אליי א/נשים נבונים, בדרך כלל חדים, שיידעו תמיד לומר את הדבר הנכון לחבר/ה הטוב/ה, שיכולים/ות לנתח סיטואציות בחוכמה... עד שמדובר בסיטואציות ובדילמות שקשורות אליהן/ם. שם נוצרת תקיעות, בלבול, שם נגלה חוסר יכולת להחליט או לשפוט - מה הדבר הטוב ביותר בעבורן/ם?

זה קשור לכל תחומי החיים: עבודה, חברויות, קשרים רומנטיים, לימודים, טיולים וחופשות... בכל כך הרבה מקרים הן/ם ידעו בדיוק איך לעזור למכרים/ות שלהן/ם, אבל לא יוכלו להחליט בעצמן/ם.

וזה קורה לכולנו, לא רק למי שבאים/ות לפתור את הבעיה הזו. כולנו מרצים/ות לפעמים כי יותר קל לוותר מאשר לשאול מה באמת נכון לי ולעמוד על זכותי לקבל את זה.

או שבהרבה מקרים זה אפילו לא ריצוי, אלא חוסר חיבור למי או למה שאנחנו רוצות/ים. יוצאים למסעדה? תבחר/י את/ה לאן... סרט? מה שבא לך... טיול לחו"ל או בארץ? תחליט/י את/ה ואני כבר אזרום.

לכאורה מדובר בא/נשים מהממים/ות שרק רוצים/ות לעשות לצד השני טוב, אבל בפועל, מדובר לא אחת במי שנמנעים/ות מקבלת החלטות ומלקיחת אחריות על הסיטואציה.

זה הופך להרבה יותר משמעותי כשצריך להחליט לגבי בן/ת זוג, תעסוקה מועדפת, לימודים, מקום מגורים, חינוך הילדים, הגירה...

במקרים רבים הנמנעים/ות הן/ם א/נשים שחוו דיכוי או ביטול בילדותן/ם, מהמשפחה הקרובה או מהחברים. הן/ם התרגלו להיות שקופים/ות, התרגלו להיות מי שלא שואלים לדעתן/ם ומי שכשהן/ם כבר אומרות/ים אותה - מבטלים את מה שהן/ם אומרות/ים באמירות כגון: מה את/ה מבין/ה? נו שטויות... די לקשקש... וכו'.

הן/ם רגילות/ים לחיות את כל חייהן/ם בביטול עצמי, בהדחקה, בהשתקה של מה שנכון ומה שלא נכון להן/ם, ואז מגיע הרגע שבו הן/ם אמורות/ים לקבל החלטה מהותית לגבי משהו שקשור אליהן/ם, ואין להן/ם מושג מה הדבר שנכון עבורן/ם.

זה הרגע שבו כדאי שתתקשר/י אליי.

אני אשתמש בכלים של אימון אישי, NLP ו-CBT, כדי לעזור לך לנקות את הרעש החיצוני והפנימי שמפריע לך להקשיב לעצמך. יחד נלמד מה החוזקות שלך, מה העוצמות שלך, במה את/ה מאמינ/ה, מה חשוב לך, מה את/ה באמת רוצה... ואז נלמד ליישם את כל אלה במציאות שלך, כדי לייצר בעבורך מציאות מטיבה.

יחד נחבר אותך למצפן הפנימי והאישי שלך.

אור מרוני, 052-5634826 https://www.ormaroni.net

מטפלת טיפול מוכוון טראומה, מטפלת NLP

מטפלת קוגניטיבית - התנהגותית LI-CBT.

מאמנת אישית מוסמכת

#ערך_עצמי #מצפן