המרחב הלהט"בי מלא בהגדרות: הומו, לסבית, ביסקסואל/ית, פאנסקסואל/ית, טרנסג'נדר/ית, א-מיניים, קוויר, ג'נדר קוויר, פלואיד ג'נדר, פאם, דייק, בוץ', דוב... יש המון הגדרות שבחלקן מנסות לדייק אותנו ובחלקן לטשטש. המשותף לכולן הוא הבחירה שלנו להגדיר את עצמנו בצורה שמעניקה תוקף להיותנו חלק מהעולם שמסביב.
בתמונות: משמאל אני לפני תחילת השינוי ומימין בתחילתו.
הגדרתי את עצמי כלסבית כבר בגיל 12.5. אני זוכרת את עצמי מעיינת באנציקלופדיה לאומנות שאמי רכשה לנו, ופתאום הגעתי לתמונה מופלאה: שתי נשים ישנות על אותה המיטה אחרי מה שנראה בבירור כשינה של אחרי סקס.
שם התמונה: השינה, והיא צוירה על ידי גוסטר קורבה.
בהיתי בתמונה הזו במשך יותר משעה, ובפעם הראשונה הבנתי את מה שידעתי כל חיי - זה מה שאני, זה מה שחיפשתי, זה מה שמגדיר את מה שאני אוהבת. אני אוהבת נשים. אני לסבית.
כבר באותו היום יצאתי מהארון ומאז לא חזרתי אליו.
זה באשר לארון הלסבי, אבל הארון הטרנסי היה קצת יותר מסובך.
בגיל שלוש וקצת כשאני וייתר הילדים והילדות בני/ות גילי בדקנו מה יש לנו במכנסיים, התאכזבתי לגלות ששלי מסתתר ובלתי נראה. לא קישרתי בין איבר המין שלי לזה של הבנות האחרות. מבחינתי הייתי בן שאיבר המין שלו מסתתר.
בגיל חמש כשרקדתי בלט, התעקשתי במופע הסיכום לרקוד בתפקיד הנסיך או שלא ארקוד כלל. הייתי נסיך מצטיין.
החלום שלי היה לעבור ניתוח בגיל 18, אבל אז נחשפתי לסיפורי זוועות באשר לתוצאות הניתוחים הללו (שנות השמונים) והחלום נגנז. במקומו השלמתי עם היותי בוץ' ודוב. לא אישה ולא גבר - דוב.
החיים נמשכו. בשנת 2009 נכנסתי לזוגיות עם דבי שלי, ופתאום הבנתי מה זה באמת קשר בין פאם לבוץ', כמה עושר ומשמעות יש לקשר כזה. הגעתי הביתה.
וכשאנחנו בבית ועל הדרך מטפלים בעצמנו, אנחנו מגיעים לשאלות הבסיס של מי אני ומה אני? השאלות האלה שתינוקות לומדים לענות עליהן: אני בן, אני בת... אני... מה אני?
בגיל 56 התחלתי מחדש בתהליך הבנת הזהות המגדרית שלי. והיי, זה ממש לא פשוט. לא בגיל 18 ולא בגיל 56. בכלל לא.
נחזור מחדש לעניין ההגדרות:
כפרטים וכחברה, יש לנו צורך בלתי נשלט להגדיר את מה שמולנו: זה בן, זו בת, תינוק/ת, איש/ה... לבן / שחור / צבעוני / בגוונים... כל דבר שאנחנו רואים אנחנו מתייגים. ככה עובד המוח שלנו. הוא מתייג ומכניס למגירה או למדף הנכון לשליפה בעת הצורך.
זה הרבה יותר מסובך כשמדובר בהגדרה עצמית שמנוגדת לתפיסות החברתיות המקובלות. אז בא נידוי, קושי ובעיקר פחד נוראי שלא יאהבו אותנו ולא יקבלו אותנו כפי שאנחנו. בעקבות התחושות הקשות הללו באה ההסתרה, הבושה והאשמה. משם הדרך קצרה לשנאה עצמית.
כמטפלת, העיסוק המשמעותי ביותר שלי היא בהגדרות העצמיות של המטופלים/ות שלי. מההגדרות העצמיות ומהערכים - כולנו בונים את הגדרת העצמי שלנו.
לכן חשוב כל כך להגיע למקום שבו אנו מרגישים שלמים עם ההגדרה העצמית שלנו.
אז פה אני אספר על התהליך שלי, אשתף בהתלבטויות אנסה לשתף בהבנות בהארות ובמה שקצת מקל עליי את הדרך. וגם אזכיר שבפועל אני מטפל/ת מתוך הקהילה ואל הקהילה הלהט"בית שלי. אתן/ם מוזמנות/ים להתקשר אליי כדי שאסייע לכן/ם במסע שלכן/ם.
אני אשתמש בכלים של אימון אישי, NLP ו-CBT, כדי לעזור לך לנקות את הרעש החיצוני והפנימי שמפריע לך להקשיב לעצמך. יחד נלמד מה הקשיים ומה החוזקות שלך והעוצמות שלך, במה את/ה מאמינ/ה, מה חשוב לך, מה את/ה באמת רוצה... ואז נלמד ליישם את כל אלה במציאות שלך, כדי לייצר בעבורך מציאות מטיבה.
אני פה, בשבילך.
 |  |
#להט"ב #הומו #לסבית #ביסקסואל/ית #פאנסקסואל/ית #טרנסג'נדר/ית #טרנס #א-מיניים #קוויר #ג'נדרקוויר #פלואיד_ג'נדר #פאם #דייק #בוץ'
留言