השבר האכזרי מכל, הוא שברון הלב של ילדה שהאמינה שיגנו עליה וגילתה שהפכו את גופה למתחם מיני של פדופיל. החלק הגרוע עוד יותר נמצא בהבנה שאותו סוטה הוא אביה, אחיה, דודה...

​

תינוקת מגיחה לאוויר העולם ביבבה האופיינית לתינוקות שזוהי שאיפת האוויר הראשונה שלהם. צרור של יופי ותום, הבטחה לעתיד ושמחה בהווה. והיא גדלה. מהעוללית שרק נולדה היא הופכת לתינוקת, לומדת לשבת, לעמוד, ללכת, ליפול… לומדת מילים ראשונות ואז משפטים… היא הופכת לילדה ולומדת לכתוב ולקרוא, היא משחקת, היא מתקשרת, יש לה רגעי שמחה ועצב וכולה עדיין תום והמון יופי. המהלך הבריא והטבעי לילדה הזו, הוא גדילה לתא משפחתי בו אוהבים אותה ושומרים עליה. 

​

איפשהו בדרך מלידתה אל נערותה, מישהו מחליט לפגוע בתום הזה ולהכניס לחייה כאוס ושברון. אבא, אח, דוד, שכן, בן זוג חדש של האם… מישהו שרואה בתום וביופי - פוטנציאל לשימוש מיני בעבורו. 

​

רגע ראשון של פליאה מצדה, חוסר הבנה לגבי מה שקורה - זה הרי אדם שהיא מכירה, בדרך כלל אוהבת, אדם שביומיום עושה לה שמח, בטוח ונעים, ובבת אחת משהו משתנה: המבט בעיניים שלו, הטון, המילים, אולי השתיקה והמגע. מגע שמעולם לא היה קודם, מגע שאולי כבר בגן לימדו אותה שאסור, כי בגן לימדו אותה ש"הפישפיש שלך שייך רק לך". 

​

ויום אחד אל התום חודר המגע הזר והאסור, ביד, לעתים בשפתיים לעתים באיבר מין. לפעמים זה יהיה תהליך שבו התוקף ירגיל את הילדה לאט לפגיעה בה. סוג של אילוף מהקל אל הקשה. בפעמים אחרות זה יהיה חד, קורע ואלים. יש פנים רבות לפדופיליה, אבל בכולן יש קורבן אחד חסר ישע לחלוטין וזו הילדה שנדרשת להתמודד עם הטראומה המינית הקשה ו/או עם האונס. 

​

כדי לנסות להבין את מה שהילדה הזו חווה, אני מזמין אותך לעצום לרגע את העיניים ולדמיין שכל מה ומי שאת/ה אוהב/ת מת לך בבת אחת, ביתך חרב ונותרת ללא שמץ של ביטחון בעולם. אם הצלחת לדמיין את ההרס הזה, אולי יתאפשר לך להתחיל לנסות להבין מה שהילדה הזו חווה ברגע הראשוני הזה של הפגיעה המינית בה. רגע בו כל מה שהיא הכירה מתנפץ אל זוועת ההתעלמות מצרכיה ואל פגיעה שתחזור שוב ושוב. 

​

כחלק מתהליך האילוף לאונס, שהוא ברוב המקרים רב פעמי, יאיים האנס על הילדה, שאם היא תספר למישהו, הוא יפגע בחייה או בחיי האהובים עליה. שתיקתה המפוחדת תהפוך אותה בהמשך כשתתמודד עם הזוועה למי שנושאת בתחושת האשמה הנוראית של מי שלא סיפרה ולא דיברה ובכך 'תרמה' לפגיעה בה. 

​

השתיקה והכורח לשתף פעולה עם הפגיעה המתמשכת, מאלצים את הילדה במקרים רבים לייצר נתק - דיסוציאציה מעצמה ומהאונס שהיא חווה. לדיסוציאציה רמות שונות שנעות מניתוק מהגוף ותחושת הסתכלות מהצד על המתרחש, אל הדחקה מוחלטת ושכחה אמנזית של מה שקורה ועד ליצירת אישיות חלופית שתפקידה להתמודד עם האונס במקום הילדה (מה שעלול להוביל בהמשך להפרעת זהות דיסוציאטיבית - .D.I.D). 

​

הפחד, הכאוס, השתיקה, הניתוק, הכאב, האדישות וההתעלמות מצרכיה של הילדה, והתמשכות הסיטואציה לימים, שבועות, חודשים ושנים, כל אלה יוצרים פוסט טראומה מורכבת אצל הילדה הנפגעת, ובעקבותיהם סימפטומים שונים של התמודדות, הישרדות והרס עצמי לצדה. 
 

​

ניתן בעבודה עדינה, מכילה וביצירת מרחב בטוח לכאב, לפחד ולזעם להגיע להחלמה. אני מבטיח להקשיב ולהיות בשבילך.

​

אור

​

(כל הנכתב על בנות מתייחס גם לבנים)