אנחנו חיים במדינה בה אירוע בטחוני רודף אירוע. לא משנה באיזה אזור את/ה חי/ה בישראל, כולנו מתמודדות/ים עם המתח, הפחד והחרדה - מי יותר ומי פחות. 

​

כישראלים כולנו חיים בטראומה מתמשכת, המורכבת מ: מלחמות, מבצעים צבאיים, רקטות שנורות, פעולות טרור, אינתיפאדות... תחושת הבטחון האישי נפגעה אצל כולנו ובעיקר אצל מי שנפגעו אישית אם בפציעה ואם בהתמודדות עם שכול ואבדן. 

​

לא משנה מה הגדרתנו הפוליטית - החיים בישראל גובים מחיר ממי שחיים פה - מילדים/ות, מא/נשים בוגרים/ות וממבוגרים/ות.

​

את/ה לא חייב/ת להישאר עם הפוסט טראומה לבד. 

​

רובנו קופאים כשאנחנו שומעים צליל שמזכיר אזעקה. יש את הקור שמתפשט בבטן ואז את הניסיון להבין מה שומעים? האם אני בסכנה או שמדובר בצליל דומה בלבד? וזיקוקי הדינור שנורו מהחתונה ליד או ביום העצמאות, האם אני תחת הפגזה או שאפשר לנשום? צעקות שנשמעות ומזכירות צלילי פיגוע... הדי הזיכרונות מכים מכל עבר וההתמודדות קשה. 

​

ואולי למדת להסתיר את האימה? אולי זה כבר לא מרגיש נכון לאפשר לפחד לזלוג החוצה? אז את/ה מסתגר/ת, או שהדרך להתמודד עם הפחד היא באמצעות התקפי זעם בלתי נשלטים?

​

האם את/ה מצליח/ה לתפקד? לעבוד? לייצר זוגיות בריאה? להיות הורה מיטיב/ה? האם את/ה  חי/ה סיפוק או אימה ושנאה עצמית?

 

הגיע הזמן לחזור לחיות. 

​

אני מזמין אותך לבוא אליי ולתת מקום לטראומה שלך. לתת מקום לחוסר האונים, לפחד, לזעם, לכאב... לכל הרגשות שנמצאים שם וגומרים אותך לאט. 

​

כי אפשר גם אחרת. אפשר להשתחרר. 

​​

ניתן בעבודה עדינה, מכילה וביצירת מרחב בטוח לכאב, לפחד ולזעם להגיע להחלמה. אני מבטיחה להקשיב ולהיות בשבילך.

​

אור