במהלך העבודה שלי עם מטופלים/ות שחיים/ות עם פוסט טראומה מורכבת, גיבשתי שיטת עבודה שאני קורא לה "כרונולוגיית הזמן". מטרתה: לסייע בהשבת הזיכרונות שאבדו, בתהליך הדרגתי, עדין ובטוח למטופל/ת.
מה גורם לפוסט טראומה מורכבת CPTSD?
פוסט טראומה מורכבת או C-PTSD, נגרמת כתוצאה מפגיעה נמשכת ומשמעותית בילדות (אלימות / פגיעה מינית), או כתוצאה מחיים בתנאי שבי היכולים להתקיים בזוגיות רעילה, בשבי בצבא, בחיים בכת ועוד. היא נוצרת גם ממצב של בדידות רגשית קיצונית של התינוק בגילאי 0-18 חודש. חוסר מגע מצד המגדל/ת הראשי/ת, חוסר תחושת נאהבות ייצרו סימפטומים דיסוציאטיביים בבגרות, התקפי זעם וחרדות שאופייניים לפוסט טראומה מורכבת. כלומר, הפגיעה לא חייבת להיות רק בעשיית רע, אלא בתחושת הנטישה והאין של התינוק/ת.
ילדות/ים, נשים וגברים בכל הגילאים, חשופות/ים לפגיעה האיומה הזו, שנחקקת בנשמה כפצע חשוף שמחייב עזרה כדי להחלים ממנו.
הפרעות זיכרון - מניתוקים ועד אמנזיה
אחת מההתמודדויות של מתמודדים/ות עם CPTSD, הם חורים משמעותיים בזיכרון. הנפש - שלא מסוגלת להתמודד עם הזוועות שנחוו - ממדרת אותם אם באמצעות דיסוציאציה - ניתוק ותחושת חלום - לא ברור מה היה, אם היה ואיך לא זוכרים/ות בדיוק, ואם באמצעות אמנזיה מלאה של האירועים.
הסבל שחווים מי שלא זוכרים חלקים משמעותיים מחייהם עצום. הם/ן נאבקים/ות על הניסיון לזכור ונתקלים בחומה בצורה שלא מאפשרת להגיע את הזיכרונות אלא לאחר עבודת הכנה ויצירת מקום בטוח. ברוב המקרים הגוף יזכור וייתן סימנים שהאירועים הקשים קרו - אולם לא תהיה יכולת לחבר בין סימני הגוף ובין הזיכרונות האבודים.
אז מה היא שיטת כרונולוגיית הזמן?
יש לנו נטיה כבני אדם לראות סיטואציות בראיית מנהרה - אנחנו רואים את מה שלפנינו ומתעלמים מכל מה שמסביבנו. התכונה הזו מועצמת אצל מי שחוו טראומה מורכבת והם/ן נעים/ות בצורה קוטבית בין להרגיש נפלא ללהרגיש נורא ובין רוגע להתקפי חרדה או זעם.
תכונה נוספת שאופיינית לכל בני האדם היא שמול כל חוויה רעה אנחנו זקוקים לפחות לשלוש חוויות טובות כדי לאזן. הסיבה לכך אבולוציונית: אם שתינו מנחל ותנין ניסה לטרוף אותנו - כדאי שנזכור היטב את האירוע ולא נחזור לאותה הנקודה לשתות בלי להציב שמירה.
כשמדובר בפוסט טראומה מורכבת בה הטראומה חזרה על עצמה בדרכים שונות, הזיכרון מייצר תחושה שלאורך שנים כל מה שהיה הוא סבל ורק סבל. קשה להתחיל להחלים כשכל מה שזוכרים הוא את הכאב.
בכרונולוגיית הזמן אני מעודד את המטופלים/ות להציב ככל שניתן יותר זיכרונות - חיוביים ושליליים מתקופות חייהם/ן השונות. לא משנה מה גיל המטופל/ת, אנחנו עוברים על מכלול החיים - הלוך ושוב, ומוספים עוד ועוד זיכרונות - וככל שאנחנו מוסיפים לעבוד על כרונולוגיית הזמן, הזיכרונות שהיו עמומים בתחילה מתחדדים, וקוביות של זמן שלא מולאו - מתמלאות לאיטן. (מצ"ב דוגמה)
לאחר מילוי ראשוני של הטבלה התגובה שאני מקבל מכלל המטופלות/ים שלי היא של הפתעה. המוח נוטה למחוק ולהסתיר מאיתנו את החוויות החיוביות. הרבה יותר קל להתמודד עם הורה שהיה דמוני לחלוטין והתעלל, היכה או אנס, מאשר עם הדיסוננס שבין ההורה שידע גם להטיב במקביל להתעללות או להתעלמות מהתעללות שהייתה.
זה שלב קשה בטיפול שנמשך זמן ארוך. הרצון שלנו הוא במוחלטות, ואצל מי שחיים/ות עם פוסט טראומה מורכבת, נראה הקצנה של ראייה בשחור - לבן, בטוב או רע... יותר קל להתמודד עם שנאה וזעם כלפי הפוגע/ת, מאשר לחוש את הגעגוע, האבל, הצער, האובדן. זו גם הסיבה לניתוק ולשכחה - הכאב כשיש רגשות שליליים וחיוביים כלפי הפוגע/ת, יוצרים כמעט חוסר יכולת להתמודד עם הכאב הנורא.
כמטפל, התפקיד שלי הוא לאפשר לראשונה לרגשות הללו לצוף. אני מכיל אותם לטובת המטופל/ת שלי, אני משמש כעד לזוועות שעברו עליו/ה, ואני משקף את מגוון הרגשות שעולים. זה שלב קשה. הכאב - בלתי נסבל. אבל רק ההתמודדות איתו במקום הבטוח של הטיפול, תאפשר מעבר לחיים מלאים.
העולם שלנו לא מאופיין בחלוקה לשחור לבן איתה חי/ה הפוסט טראומטי/ת, הוא דווקא מאופיין בהמון אזורים אפורים ואם נטיב להסתכל, נגלה בו גם צבעים אחרים שיעשו טוב בהתמודדות עם החיים. ככל שאנחנו מרחיבים/ות את יכולת ההתבוננות על חיינו, אנחנו מחזקים/ות את זכותנו עליהם.
במהלך עבודתי גיליתי שחלק מהדרך אל וויסות רגשי, נמצא במקום בו הנפגע/ת מצליח להתחיל לראות בפוגע/ת גם את החלקים המטיבים - אלה שלמרות הפגיעה האנושה, העניקו לנפגע/ת את הבסיס לו זקוק/ה כל ילד/ה בתהליך הגדילה שלה/ו.
בנוסף, המטופל/ת מתחיל/ה לראות שהחיים לא היו רצף רק של פגיעות, אלא שהיו בהם גם נקודות של כוח ושמחה. זה מעניק למטופל/ת זיכרונות וכוחות שמסייעים בהתמודדות עם הקושי ומזכירים את הטעם בחיים.
שלב זימון הכוחות
א/נשים רבות/ים שהתמודדו עם סרטן, מספרים/ות שלמרות החוויה הקשה, זו הייתה מתנה שהן/ם קיבלו מהחיים. ההתמודדות עם הסרטן מחייבת אותם לתעצומות נפש שהן/ם לא ידעו שיש להן/ם, לעתים ההתמודדות עם סכנת החיים מביאה לשינוי דרמטי באורחות בחיים ולעתים להפך - ההתמודדות מחזקת את הקשרים המשפחתיים והחברתיים.
כשאני עובד על כרונולוגיית הזמן, אני מקפיד לחזק את המטופל/ת שהתמודד/ה עם זוועות בחייו/ה בחיבור אל הכוחות ששימשו אותו/ה כדי לשרוד. הטראומה מייצרת שבר אדיר, אבל היא גם מייצרת א/נשים מחושלים/ות שיודעים/ות שהן/ם עברו את הגיהינום וניצחו - מפה הדרך אל הניצחון נמשכת.
בתהליך של טראומה נמשכת, הערך העצמי של הנפגע/ת נשחק. הפוגע/ת לא רואה בו/ה אדם אלא כלי לשימושו/ה. בתהליך שבו הנפגע/ת מנכס/ת לעצמו/ה את כוחותיו/ה מחדש, התפקיד שלי כמטפל הוא להצביע על הכוחות הללו ולהזכיר שהם תמיד היו רק שלו/ה ולא של אף אחד אחר.
סיבה נוספת לכרונולוגיית הזמן היא תהליך של צדק מאחה.
מטופלים/ות רבות/ים שלי שחוו טראומה מורכבת, מדברים/ות לאו דווקא על רצון להעניש או לנקום. מכיוון שמדובר במקרים רבים בקרובי משפחה מדרגה ראשונה שפגעו בהם, הרצון הוא לנסות להגיע ליכולת לסלוח ואולי לייצר דיאלוג עם הפוגע בניסיון לקבל ממנו לקיחת אחריות על הפגיעה הקשה.
מעבר לעבודה שנדרשת כמובן מול הפוגע/ת, הגעה למפגש שכזה יכולה להתקיים רק כשניתן לזכור ככל שרק ניתן, וכשניתן לראות בפוגע לא רק את המפלצת שפגעה אלא גם את האדם שהעניק במצבים אחרים. עם מפלצות לא ניתן לקיים שיחות או דיונים - בשביל זה צריך לזמן למפגש את החלק של האדם שהעניק ולא רק פגע.
אפשר לטפל בפוסט טראומה מורכבת וניתן לשוב לחיים נורמטיביים, חיים של איזון וויסות, חיים משוחררים מהפוגע/ת.
אור מרוני, 052-5634826 https://www.ormaroni.net
מטפל טיפול מוכוון טראומה,
מאסטר NLP + NLP טראומה
מטפל קוגניטיבי - התנהגותי LI-CBT.
מאמן אישי מוסמך