מאת: אור מרוני
החלום של רוב הטרנסים/ות הוא "לעבור" - ללכת ברחוב ולא לחוש במבטים שואלים כשהם נתקלים בנו. שלא יהיו המבטים המבולבלים הללו שמנסים להבין: זה גבר או אישה? מה זה?
זו השאלה שהכי קשה, מה זה? ה"זה" הזה מייצר הזרה שלנו במרחב. אנחנו כבר לא גבר או אישה, אנחנו משהו אחר שנפלט מהמין האנושי... זה.
היום בשיחה עם הפסיכולוגית של הוועדה לשינוי מגדרי, אמרתי לה שכנראה אקדים את מועד הניתוח העליון ואבצע אותו על חשבוני (30,000 ש"ח), כי המבט הזה הלא מבין מה שרואים ממול, כבר צורב את הנשמה והופך את היומיום לבלתי אפשרי.
כשאת/ה הומו, לסבית, ביסקסואל/ית, א-סקסואלי/ת - יש לך תמיד את הבחירה אם לצאת מהארון או להישאר בו מול העולם. מהרגע שהחל תהליך השינוי שלך כטרנס/ית - הבחירה הזו ניטלת מידיך.
ההתמודדות עם היציאה מהארון היא יומיומית והיא תמיד קשה. לא משנה כמה נזקוף את הראש ונצעד בביטחון אל מרכז החדר... את המבטים אנחנו מרגישים על העור.
והמבטים הללו מתרכזים בחיצוני, בשינוי המיידי. הם לא יודעים שכל החיים התכווצתי כשאמרו לי להתחבר לילדה שבתוכי... איזו ילדה לעזאזל? בתוכי יש ילד, תמיד היה, תמיד הייתי הילד הזה.
כחלק מהיציאה שלי מהארון, למדתי לדבר על העבר שלי בלשון זכר - כלומר, על הילד שהייתי. את הילד הזה אני מאמץ אליי באהבה, כדי לנסות למחות את כאבי העבר שלו. הילד הזה הוא אני.
השינוי מלמד אותי שינויים פנימיים שמייצרים בי קבלה ושלמות. התהליך החיצוני הוא המשלים שלהם. אבל הדרך לתחושת השלמות מחייבת הליכה יומיומית דרך הדיספוריה הפנימית וזו שנגרמת ממבטי הסביבה.
כי הסביבה רואה בעצם בת/ן כלאיים עם שדיים וזקן. אני מדבר בלשון זכר, אבל רואה את העיניים נעולים אל השדיים שעוד לא הוסרו, והמבטים הללו צורבים... אבל אין שליטה על מבטים.
בכל מרחב אליו אני מגיע אני צריך להסביר מחדש - אני טרנסג'נדר ולשון הפניה אליי היא בזכר. תמיד באה התנצלות מצד מי שעומדים מולי, הם באמת משתדלים, אבל השדיים מבלבלים אותם ואת לשון הפנייה שלהם.
דווקא בסופר השכונתי של הדרוזים והערבים, מנסים ממש לכבד את זה. הם קוראים לי החבר שלהם. מולם הכי התקשיתי לצאת והם אלה שקיבלו אותי מיד כפי שאני. אולי אמרו לעצמם שהיהודים גם ככה משוגעים, אז זה עוד שיגעון... ואולי זה פשוט מחברות וקבלה אמתית... אני לא שואל - רק מודה על זה.
אני כבר 10 חודשים בתהליך השינוי שלי. בעוד חודשיים וחצי אני אמור לעבור את הניתוח העליון. 10 חודשים של יציאה מהארון יומיומית - קודם מולי ואז מול הסביבה שלי.
זה קשה.
זה להגדיר את עצמי מחדש.
זה לפעמים מפחיד.
וזה מדויק לי.
בימים אלה אני מקים קבוצת תמיכה לטרנסג'נדרים מאזור הצפון, שתיפגש פעם בשבוע החל מ-27/02/24 בימי שלישי מהשעה 19:00, באזור כפר ורדים, ל-10 מפגשים באורך של 3 שעות למפגש.
הקבוצה תעסוק במגוון נושאים שיאפשרו למי שנכנסים/ות לתהליך השינוי ולמי שכבר נמצאים/ות בו - מרחב בטוח לשיח אודות הקשיים וההתמודדויות בהם הן/ם נתקלות/ים.
הקבוצה לבני/ות 17 ומעלה וההרשמה לקבוצה היא לעשרה מפגשים מלאים בעלות של 100 ש"ח למפגש (1,000 ש"ח סה"כ. התשלום מראש וניתן לחלק לתשלומים).
אם מצאת את עצמך בדברים שכתבתי, אני מזמין אותך להצטרף. https://fb.me/e/3tp6ojAqJ
או להתקשר אליי - אור - 052-5634826
Ⓒ כל הזכויות שמורות לאור מרוני