תקופת החגים טעונה אצל חלק גדול מהמשפחות, אבל אצל נפגעי/ות טראומה מינית במשפחה, מדובר בתקופה בעלת פוטנציאל הרסני.
נפגעי/ות גילוי עריות נאלצות/ים להתמודד עם הפגיעה המינית בהן/ם, עם טראומת הגדילה לתוך כאב במסתורין מול יומיום "נורמלי"; עם שתיקה של מה שלא ניתן לתאר במילים; עם הכחשה שעלולה להתקיים במשפחה כלפי הפגיעה בהן/ם; לעתים עם האשמה מצד המשפחה על הבחירה לדבר את הפגיעה ובכך לעתים להביא לפירוק המשפחה; ולא אחת עליהן/ם להתמודד עם האנס שמעולם לא נשפט וממשיך להופיע מולן/ם בארוחות החג.
מדובר בתקופה שדורשת מנפגע/ת גילוי העריות את כל כוחה/ו, כדי להתמודד עם הטריגרים, עם הפלאשבקים, ובעיקר עם המשפחה. חלק מהמשפחות מצליחות אחרי עבודה ארוכה לאחות את השברים ולחזור לתפקוד מכיל ונורמטיבי, אולם בחלק גדול מדי של המקרים - זו אינה המציאות.
גילוי עריות לעולם לא פוגע רק במי שנאנס/ה. ברגע שהסוד יוצא לאוויר העולם, תהיה לו השפעה מכרעת על כל מי שמהווים חלק מהמשפחה: הורים מזדעזעים לגלות שאח/ים פגע/ו באח/ות; בנות זוג נאלצות להתמודד עם פגיעת בן זוגן בבתן או בבנן, ולעתים אפילו מי שנאנס/ה חי/ה הכחשה במשך שנים עד שהזיכרון מתחיל להבליח עם פלאשבקים שלא מאפשרים עוד שתיקה.
וכל פרט במשפחה יגיב אחרת לטראומה שנגרמה. יהיו את מי שיחבקו ויכילו, יהיו מי שיטענו שמדובר בשקר, יהיו מי שיאשימו את הקורבן... אבל המשפחה תיקרע ומי שי/תרגיש אשמה בקריעה י/תהיה ברוב המקרים נפגע/ת גילוי העריות ולא האנס שברוב המקרים לא ייקח אחריות על הרוע שזרע.
בתקופת החגים הטריגרים מתגברים אצל נפגעי/ות גילוי עריות. מה שנתפס אצל רבים כחג טרחני ומעיק, הופך בעבורן/ם להכרח להתמודד עם כל מה שהן/ם מנסות/ים בכל כוחן/ם לטפל בו בהווה או להדחיק. רבות/ים יעדיפו להתרחק מהמשפחות דווקא בתקופה הזו ולהסתגר בבדידות, לעתים אל התנהגות הרסנית שעלולה לכלול: אלכוהול, סמים או סקס שישכיח מעט את הכאב.
תקופת החגים הזו היא גם מהזמנים בהם הפגיעות העצמיות מתרבות יחד עם הייאוש.
אני כותב את הפוסט הזה כדי להעלות מודעות לכאב ולקושי, וכדי להציע אפשרויות לשינוי המצב.
ארוחת חג במקום אחר - גילוי עריות הוא תופעה של פגיעה מינית בתוך המשפחה שלעתים קרובות אינה חד פעמית אלא נמשכת. ברוב המקרים, מדובר בניצול יחסי מרות וביצירת תחושה של שבוי/ה במחנה שבי, שקורבן העבירה חש/ה כלפי מי שפוגע בו/ה. מדובר בטראומה שהופכת לפוסט טראומה במקרים בהם הפגיעה הייתה חד פעמית, ובמקרים הקשים יותר בפוסט טראומה מורכבת שנוצרת מטראומה חוזרת ונשנית. ההתמודדות של מי שחוו פוסט טראומה מורכבת יכללו סימפטומים רבים כתגובה לטריגרים ובניסיון לשמר סוג של דיסוציאציה (ניתוק) מהחוויה הקשה. אם יש לך חברה שעברה גילוי עריות בילדותה, שאלי אותה אם יש לה עם מי לחגוג את החג ואל תקבלי את התשובה "אה... אני לבד עם הבינג' בסבבה" כאמת. לחצ/י עליה שתבוא להצטרף לארוחת החג שלכם/ן.
רשת בטחון - אם בחרת ללכת לארוחה המשפחתית, דאג להביא אתך לשם איש/ה אחד/ת שמכיר/ה את הסיפור ות/יוכל לשמש לך רשת בטחון ותמיכה בעצם היותו/ה שם לצדך. אם יש לך אח/ות שיודע/ת על הפגיעה ותומכ/ת בך, דאג לשבת לצדו/ה בארוחה.
ניטור שיחות - אם צריך, בקשי מראש שלא יועלו נושאי שיחה מסוימים במהלך המפגש המשפחתי. הבהירי שזה קשה לך ובקשי שיתחשבו בכך.
הימנעות - אם מי שפגע בך נמצא בבית המשפחה או אם המשפחה בחרה לקחת את הצד של הפוגע ולא את הצד הנפגע שלך - כדאי שתשקלי אם ללכת לשם. בדקי עם עצמך מה הכי בריא לך - להיחשף אליו שוב או ללכת לחבר/ה; שאל את עצמך בכנות אם הליכה לשם פירושה הרס עצמי, ואם התשובה חיובית - על אף הקושי - המנע מכך.
מודבר בתקופה קשה, אבל מודעות עצמית וחברויות טובות, יוכלו לסייע לנפגעי/ות גילוי עריות לעבור אותה קצת יותר טוב מאשר בעבר.
ובכל מקרה, ההתמודדות עם הפגיעה המינית הקשה הזו, דורשת בחירה בחיים - בחירה ללכת לטיפול במהלכו ננקז לאט את המורסה האיומה הזו ונלמד לבנות אמון, לייצר גבולות במקום הגבולות שנפרצו בעבר, ולווסת רגשות כך שלא יהיה עוד צורך לטבוע בהם או להתנתק.
אני מאחל לך חג של בריאות ושל העצמה אישית, חג של קשרים טובים וחג של משפחה. חג שמח.
אם את זקוקה לעזרה בפילוס הדרך, אני מזמין אותך להתקשר אליי ולקבל אותה.
אור מרוני 052-5634826
מטפל נפשי ומאמן אישי
Comments