טיפול בחרדה בעזרת טיפול קצר או טיפול ארוך

מאת: אור מרוני

שמי אור מרוני ואני מטפל נפשי, מאסטר NLP, מטפל LICBT, מאמן אישי ומומחה ACT, מומחה טיפול בטראומה. היום אכתוב על חרדות וההבדל בין טיפול קצר מועד ובין טיפול ארוך טווח לטיפול בחרדות.

בואו קודם נבדיל בין חרדה ופחד.

הפחד נוצר כדי להגן עלינו. אנחנו מפחדים כשהחיים שלנו נמצאים בסכנה, ואז מופעלת אצלנו תגובת fight, flight or freeze - מלחמה, בריחה או קפאון.

התגובות הללו קורות בלי שנוכל לשלוט עליהן. המוח מזהה סכנת חיים והוא בוחר במאית השנייה את התגובה שתציל את החיים שלנו. 

יכול להיות שנקפא ונעבור כתוצאה מכך אונס או שוד, אבל המוח מזהה שהתגובה הזו תשמור לנו על החיים, וזו מטרת העל שלנו. הישרדות.

עד כאן פחד, אבל מה עם חרדה?

החרדה שונה מהפחד בכך שהיא מתנהלת לנו בתוך הראש בלי שיהיה קשר למה שקורה מחוצה לו. כלומר: ניתן לראות בחרדה סוג של מחשבת שווא שכל מטרתה להגביל אותנו באותו הרגע.

אבל מעצם הקיום שלנו אנחנו מתוכנתים לעשות עבורנו את הטוב ביותר האפשרי, אז איך זה ייתכן?

המוח שלנו מעביר לנו את המסר שעדיף שנהיה בחרדה שמשתקת אותנו מאשר שנעשה פעילות X, שהמוח מזהה בטעות כמסוכנת - למרות שבמציאות לא התגלה שום איום עלינו.

החרדות הללו הן תוצר של מחשבות שווא שאנחנו לעתים סובלים מהן.

נביא דוגמה מימינו:

חייל ירגיש פחד טבעי בשדה הקרב. המוח שלו יזהה שהוא בסכנת חיים ויפעיל אצלו תגובה של לחימה תוך שהוא שולח כמות אדירה של אדרנלין לגוף. האדרנלין הזה ידייק את התגובות של החייל, יגרום לו לנוע מהר יותר וישמור עליו בחיים.

אותו החייל לאחר תקופה בשדה הקרב ולאחר שחווה חוויות מקפיאות דם, יחזור עם טראומה ובעקבותיה פוסט טראומה. אחד הסימפטומים של פוסט טראומה הן החרדות.

הוא עלול לחוש שאורבת לו סכנה בכל מקום בו הוא יימצא וזאת, בלי קשר לעובדה שהוא כבר בתוך מדינת ישראל ובמקום בטוח.

צליל חריג שמזכיר לו פיצוץ או ירייה, יכניסו אותו לתגובה של חרדה ובעקבותיה המוח שמתבלבל בסיטואציה ייקח אותו שוב לתגובות שדה הקרב. שוב תופעל אצלו תגובת מלחמה, בריחה או קפאון, אלא שהפעם כשהוא לא נדרש להילחם, התגובה תופנה פנימה לתוכו או למי שמסביבו.

ניתן לראות לוחם שנכנס למצב של רעד וקפאון, או למצב של התקף זעם בלתי נשלט במהלכו יהרוס את כל מה שהוא רואה. הוא עלול להתעלף מהאימה שהוא מרגיש, להקיא, או כל תגובה פיזית חריגה אחרת.

מהר מאוד הוא יפסיק לצאת מהבית ויעדיף להסתתר בתוכו. החשש מההתקפים בציבור ימנע ממנו קרבה לאנשים אחרים - גם מחשש שיפגע בהם.

בתוך זמן לא רב, החרדה הגדולה ביותר תהיה חרדה מפני התקף חרדה, ומשם יתחיל לופ מעגלי שאין לו סוף שתוצאתו בדידות איומה.

דוגמה אחרת תתייחס לחרדה חברתית קלאסית:

אישה צעירה הפסיקה לצאת מביתה, כי ברור לה שכולם מדברים עליה. אם מישהו צוחק ברחוב זה עליה. אם זוג מתלחש - הם מדברים עליה. בעצם כל יציאה לרחוב דרשה ממנה להשתמש באביזרים שיפרידו בינה ובין המרחב הציבורי. היא התחילה לנוע בו כשהיא לובשת טרנינג וקפוצ'ון - גם בקיץ, משקפי שמש, אוזניות שממסכות את הרעש החיצוני... היא עשתה הכול כדי לא להיראות כשהיא בחוץ, אבל התוצאה הסופית הייתה, שהיא כל כך השתדלה עד שהיא נראתה ממש מוזר, ואנשים בהחלט הסתכלו עליה ברחוב.

המחשבות הללו שכולם מדברים או צוחקים עליה, התפתחו הרבה מאוד שנים לאחור - כבר בילדות בה היא חוותה אלימות וניכור חברתי. באותן השנים, המחשבה שלא אוהבים אותה הייתה רלוונטית למציאות. וכדי להתמודד אז עם הפחד מפני בני האדם - היא סיגלה לעצמה תגובת הימלטות - שבה היא מתלבשת בצורה שתפקידה להסתיר אותה בציבור.

אבל הימים ההם אינם עוד. החברה האלימה ממנה סבלה אינה חלק מחייה עוד, אלא שהיא חלק ממנה.

המוח שלומד להתגונן, ממשיך לראות בבני האדם באשר הם - שיבוטים והכפלות של אותה האנשים שפגעו בה.

הבחורה הזו נדרשה להכנות שנמשכו שעות לפני כל יציאה מהבית, ורוב הזמן העדיפה להסתתר בתוכו ולא להסתכן במפגש עם החוץ.

שתי הדוגמאות שהבאתי, מייצגות מגוון אדיר של חרדות שחלק גדול מהאוכלוסייה מתמודד איתן, ובכל המקרים מי שמתמודדים/ות עם חרדות מרגישים/ות שהם קצת פסיכים/ות, שהם שונים/ות מכל השאר, שמשהו דפוק בהם/ן. אבל האמת היא, שרובנו מתמודדים/ות עם חרדות ברמה כזו או אחרת. פשוט לא לכולן/ם הן מנהלות את החיים.

ומי שהחרדות מנהלות לה/ו את החיים, יכולים/ות לצאת מהן באמצעות טיפול ממוקד וקצר - שיפסיק את הסימפטום. או באמצעות טיפול מוכוון טראומה - שיפסיק את הסימפטום של החרדות אבל גם יטפל בסיבת הבסיס לקיומו - מה שיבטיח שלא ייווצרו סימפטומים חלופיים במקום הסימפטום ממנו נשתחרר.

אני אסביר:

אדם סובל מבעיה במפרק. הוא יודע שהזרקה של סטרואידים תפסיק באופן זמני את הכאב, אבל כרגע פחות מתאים לו לעשות ניתוח החלפת מפרק.

באותה הצורה, טיפול קצר מועד יטפל בסימפטומים שפוגעים בחייך. הוא יפסיק אותם ואולי אפילו לתמיד, אבל המוח החרד ימציא סימפטומים חלופיים בעתיד, כי לא טיפלנו בבעיה המרכזית שיצרה את החרדה.

אז למה אני מציע לך לבחור בין טיפול ארוך לקצר?

כי לא תמיד אנחנו יכולים להרשות לעצמנו טיפול ארוך טווח. לא תמיד אנחנו זמינים לו נפשית, לא תמיד יש לנו את הממון הנדרש ולפעמים אנחנו רוצים לטפל רק במה שמציק לנו כרגע ובשאר בהמשך כשנתפנה. היכולת להקל באופן מידי חשובה לא פחות מהיכולת לפתור את הבעיה לטווח ארוך.

הכול שאלה של זמינות נפשית, כלכלית ושל זמן הקדשה לעצמנו.

הטיפול לטווח קצר מתבצע באמצעות NLP. בתוך מספר פגישות הפונה ישתחרר באופן מוחלט מהסימפטום בגללו הוא פנה.

הטיפול לטווח ארוך מתבצע בשילוב של NLP, LICBT, ACT ובעיקר תוך שימוש בטיפול מוכוון טראומה - זה כבר טיפול ארוך שיכול להימשך מחצי שנה ועד כמה שנים - לא ניתן לכמת מראש את הזמן הנדרש לשחרור מטראומה. אבל ההתמודדות תשחרר ממגוון של סימפטומים מעבר לחרדה ספציפית, ותביא לשיפור החיים באופן משמעותי.

זה יהיה כבר מעבר משרידה של הטראומה אל חיים מלאים.

אני מזמין אותך לפנות אליי ולאפשר לי לסייע לך, לחתור לחיים מלאים וטובים.

התקשר/י אליי ונתחיל לעבוד.

אור: 052-5634826

הטיפול בקליניקה בכפר ורדים או בזום.

Ⓒ כל הזכויות שמורות לאור מרוני